האם הכנסת תדאג לנפגעי תאונות הדרכים?

האם הכנסת תדאג לנפגעי תאונות הדרכים?

 

כירופרקטיקה נמצאת במקום ראשון בארה"ב בטיפול בנפגעי תאונות דרכים. תוצאות משפרות את התפקוד וחזרתם לחיים נורמאלים של

האם הכנסת תדאג לנפגעי תאונות הדרכים?

 

כירופרקטיקה נמצאת במקום ראשון בארה"ב בטיפול בנפגעי תאונות דרכים. תוצאות משפרות את התפקוד וחזרתם לחיים נורמאלים של עשרות אלפי נפגעי תאונות דרכים.  בישראל  מקצוע הכירופרקטיקה נמצא במרביתו בתחום הפרטי. כתוצאה מכך, העלויות הן גדולות בהשוואה למדינות שבהן טיפולים ואבחונים כירופרקטים ניתנים במסגרת המערכת הציבורית. מצב זה פוגע בנגישות השוויונית לטיפולי כירופרקטיקה.

בנוסף לכך מכירה האגודה הישראלית לכירופרקטיקה בעובדה שלא ניתן כיסוי מלא לטיפול הכירופרקטי, וגישה רפואית צרה המדגישה טיפול תרופתי להשקטת סימפטומים פוגעת במודעות הציבור ופנייתו לקבלת טיפול כירופרקטי. מחקרים ברחבי העולם הוכיחו כי טיפול כירופרקטי בנפגעי תאונות מביא לשיקום מהיר יותר של הנפגע ואף מוזיל את עלות הטיפול והנזק המצטבר. אבחון וטיפול זה שמטבעו אינו חודרני, מונע היעדרות של עובדים ממקום עבודתם, מונע הידרדרות ושחיקה מואצת במבנה עמוד השדרה, משפר את בריאות הגוף ומחזיר את הנפגעים לפעילות תקינה, ובכך אף תורם לפריון המשק.

האגודה הישראלית לכירופרקטיקה מעוניינת לכלול את שירותי הכירופרקטיקה במסגרת הסל הציבורי ובכך להעמיק את השוויוניות בנגישות לשירותים, ולהעמקת הפריון, וכן לתרום לחיסכון לאומי בתשלום לטיפולים אחרים, התאוששות מניתוחים, תשלום עבור ימי עבודה אבודים עבור עובדים שנעדרו מעבודתם, פגיעה בייצור ועוד.

 

נתונים חשובים  לגבי תאונות דרכים והנזק הנגרם מהם. האם מישהו חקר אי פעם את הקשר בין תאונות דרכים, פרוטוקול טיפולי לקוי והמספר העצום של אנשים הסובלים בישראל מבעיות שלד שריר?  כירופרקטיקה יכולה להחזיר לנפגעים רבים את חייהם - לעיתים גם שנים אחרי שתופעות כמו כאבי ראש, סחרחורות, הירדמות ידיים ופנים, לחץ בעיניים, בעיות ריכוז ושינה ועוד עוטפות את חייהם.

 

תאונות דרכים בישראל גורמות לעשרות אלפי נפגעים מדי שנה במעגל הנפגעים הישיר (מעורבות פיזית בתאונת הדרכים) ובמעגל הנפגעים העקיף (בני משפחות הנפגעים הישירים וקרוביהם).

תאונות הדרכים בישראל נחשבות למכת מדינה וגורמות מדי שנה למאות הרוגים ועשרות אלפי נפגעים,

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, כמיליון בני אדם נהרגים מדי שנה בתאונות דרכים ברחבי כל העולם. מדי שנה נפגעים בישראל למעלה מ-30 אלף איש בתאונות דרכים.

פרוייקט המחקר “?Fit For Work” ("כשירים לעבודה?"), נערך על ידי "מכון העבודה הבריטי" (The Work Foundation), כחלק מתכנית ייחודית המקיפה 52 מדינות אירופיות ואחרות. המחקר התבצע בשנה האחרונה גם בישראל, בשותפות עם משרדי ממשלה, ובחן בפירוט את השלכותיהן של "הפרעות שריר-שלד" על חייהם ומצבם התעסוקתי של אלפי עובדים ישראלים.

מתוצאות המחקר עולה כי בישראל חיים לפחות 700 אלף אנשים עם כאבי שריר-שלד כרוניים. ההערכה היא שמספר הסובלים מהפרעות אלה צפוי לעלות עוד יותר.
עוד עולה מהמחקר כי הפרעות שריר-שלד אחראיות ל-60 אחוז ממקרי אובדן כושר עבודה. . על פי הדו"ח, העלות השנתית הכוללת של הפרעות שריר-שלד בישראל מוערכת בסך כולל של 26 מיליארד שקל, סכום השווה לארבעה אחוזים מהתוצר הלאומי.

מחקרים משנת 1955 הדגימו שנוסעי רכב חשופים לכוחות האצה גדולים יותר מהכוח הפועל על הרכב הנפגע בעת תאונה. ב 12.5 קמ"ש הראש והצוואר נחשפים לכוחות הגדולים פי 2.5 מאלו שפועלים על הרכב.  במהירות גבוהה יותר הראש והצוואר נחשפים לתאוצה פי 4 עד 10 מתאוצת הרכב. זה מסביר כיצד נוסעים יכולים לספוג פציעות ברקמות רכות גם בתאונות במהירויות נמוכות.

התנגשות במהירות 12.5 קמ"ש מאחור ייצרה תאוצה של 2 ג'י של הרכב ותאוצה של 5 ג'י של הראש בזמן של 0.25 שניה (רבע שניה) (ווייט ופנג'אבי, ביומכאניקה קלינית של עמוד השדרה, ליפינקוט, 1990)

בהתנגשות במהירות 24 קמ"ש הראש יפתח תאוצה בכוח של 10 ג'י בפחות מחצי שנייה.  (מקנאב, בעמוד השדרה, סאונדרס, 1992)

הכוחות הפועלים הם מאוד משמעותיים. במהירות התנגשות של 32 קמ"ש הראש מגיע לתאוצה מקסימאלית של 12 ג'י במתיחת צוואר לאחור (בראנסלי, בעמוד השדרה, קיפול ומתיחה צוואריים/ פגיעות צליפת שוט, הנלי ובלפוס, ספטמבר 1993)

 

 

קטגוריה: תאונות וצליפת שוט