ספורט וכירופרקטיקה

ספורטאים בכל העולם מגלים את התועלת בכירופרקטיקה לא רק לפגיעות, אלא בנוסף גםJMPT) בחן את השימוש בכירופרקטיקה על ידי קבוצות בליגת הפוטבול האמריקאית (NFL) ברחבי ארצות הברית.
המאמר דיווח על תוצאות הסקר של מאמנים ב NFL על השימוש בכירופרקטיקה והפניית השחקנים לטיפולים. משתתפי הסקר היו מאמני אתלטיקה ראשיים ב-36 קבוצות הפוטבול בליגה האמריקאית. כולם היו גברים, ולכולם היו לפחות 17 שנות ניסיון, ושירתו בקבוצתם הנוכחית ובעמדתם מינימום של שנה.
תוצאות הסקר הראו ש- 45% אחוז מהמאמנים עצמם טופלו על ידי כירופרקט.
בהווה 31% מקבוצות ה NFL משתמשות בכירופרקטורים באופן פעיל כחלק מהצוותים שלהם. בקבוצות בהם הכירופרקט לא חלק מהצוות הפנו
77% מהמאמנים לכירופרקט להערכה או טיפול.
התוצאה הכי משמעותית של הסקר היא ש 100% מהמאמנים מסכימים שחלק מהשחקנים משתמשים בכירופרקטיקה ללא הפניה מהצוות הרפואי של הקבוצה.

כמה שאלות אחרות נשאלו בסקר והתשובות היו כדלהלן :

האם מאמנים צריכים להפנות שחקנים עם חשש לסבלוקסציה (תת נקיעה שידרתי) לכירופרקט?
5% של המאמנים מסכימים מאד, 48% מסכימים, 24% לא מסכימים, ו19% ללא דעה.
האם יש תפקיד לרופא הכירופרקט באן.אף.אל (NFL)?
81% מסכים שיש תפקיד לכירופרקט באן.אף.אל, 5% מסכים מאד, 14% ללא דעה, לא היה אף אחד שלא הסכים.

האם תפקיד הכירופרקט בספורט שונה מזה של רופא הקבוצה ?

כל ( 100% ) המאמנים רואים תפקידים אלה כשונים לחלוטין אחד מן השני.
בנוסף לשחקני האן.אף.אל, הרבה ספורטאים מענפי ספורט שונים תלויים בטיפולי כירופרקטיקה. אחד  מספורטאים אלה הוא ג’ון סטוקטון, שחקן קבוצת היוטה ג’ז ב NBA. ב 2 לאפריל , 2002 הופיע מאמר בטורונטו סטאר, בו שאל המראיין דאג סמית’, את סטוקטון מה הסוד לאריכות ימיו והצלחתו על מגרש הכדור סל בגיל 40? ג’ון סטוקטון ענה: “כירופרקט טוב ” . כאשר נשאל להסביר את השימוש שלו בכירופרקטיקה הוא ענה, ” אני לא מומחה מספיק טוב להסביר את כל מה שהכירופרקטיקה כוללת, אבל זה לא רק כיוונים של עמוד השידרה, הכיוון הכירופרקטי מאזן שרירים ואת בריאות הגוף בכלל”. ג’ון אז הוסיף, ” זה נהדר עבורי ועבור משפחתי”.

כירופרקטיקה – תחזוקת הגוף לכל ענפי הספורט

ענפי הספורט השונים כמו כדורגל, כדורסל, טניס, כדוריד, כדורעף, התעמלות קרקע, ג’ודו ועוד מאתגרים את הגוף בעומסים ולחצים שונים.
בעיטה, ניתור, תיקול, נגיחה, הנפת מחבט, כולם יכולים לגרום לעמוד השידרה לאבד את האיזון הטבעי והתנועתיות שלו.
חלק מהפעילויות הן חד צדדיות ומעמיסות על צד אחד באופן תמידי. חלק מהעומסים הם אקסיאלים (מלמעלה למטה וההיפך לאורך עמוד השידרה). ריצות מהירות, עצירות, שינויי כיוון, מעידות, נפילות ועוד גורמים לעומסים על עמוד השידרה והאגן ויכולים לפגוע גם כן באיזון ובתנועתיות. פעילויות אלה יכולות להשפיע על הספורטאים המנוסים ביותר, עד כמה וכמה על אלה שעוסקים בספורט לא באופן קבוע. גם סוגי הספורט העדינים יותר כמו הליכה, אופניים, טרייד-מיל וכו’ יכולים ליצור נזק ממיקרו טראומה שהיא פעילות מתמשכת וחוזרת לאורך זמן המוציאה את הגוף מאיזון, רק יותר באיטיות. פעילויות ספורט עדינות יותר כמו התעמלויות למיניהן, הליכה או אופניים לא ניתנות להשוואה להיתקלויות של הפוטבול האמריקאי, הכדורגל או הרוגבי, אך גם מיקרו טראומה, הנגרמת ע”י ביצוע אותה פעולה פעמים רבות, יכולה לאורך זמן לשחוק את חלקי הגוף באותה חומרה כמו תיקול עם שחקן כדורגל או ריצה והתנגשות בקיר.

עמוד השידרה – מרכז הגוף

הטיפול הכירופרקטי מאזן את עמוד השידרה ומשחרר ממערכת העצבים לחצים ביו-מכאנים, ולחצים הנוצרים משינויים במבנה. פגיעות ספורט, כמעט תמיד, מטלטלות את עמוד השידרה וגורמות לאי ישור של החוליות. למעשה, כיוון שעמוד השידרה הוא במרכז הגוף, כל טראומה לגוף משפיעה עליו. מכות וטלטלות לצלעות, רגליים, ראש, כתפיים, חזה מקרינות ומעבירות את המומנטום לכיוון עמוד השידרה. מסיבה זו, כל אחד העוסק בכל ענף ספורט שהוא זקוק לבדיקת עמוד השידרה באופן קבוע בכדי להבטיח שמערכת זו נשארת מאוזנת וחופשייה מלחצים, חופשייה מאי תנועה במפרקים וסבלוקסציה (תת נקיעה שידרתי). אין כל ספק שהאתלט מתפקד באופן אופטימאלי כשעמוד השידרה מאוזן. זו הסיבה שהרבה ספורטאים מקצוענים וחובבים הכניסו כירופרקטיקה לתוכנית האימונים שלהם ומקפידים על בדיקות עמוד שידרה וטיפולי כירופרקטיקה באופן שוטף.

כירופרקטיקת ספורט

הכירופרקטור בספורט מעוניין בעיקר במניעת פציעות, טיפול ואחזקת הגוף ביציבה נכונה, הפחת רוח חיים, חיוניות ותפקוד אופטימאלי של האתלט בכל זמן. בדיקות כירופרקטיות ספציפיות מתבצעות בכדי להעריך את מצבו של האתלט והחזרתו למצב תפקודי אופטימאלי. הערכה של קיבוע (פיקסציה) במפרקי עמוד השידרה, האגן, הגפיים ותפקוד ביו מכני נילווה כפי שהם קשורים לתת נקיעה (פריקה) שידרתי, הנן ברמת חשיבות גבוהה.  הדגש בכירופרקטיקת ספורט מושם על יכולת ביצועית אופטימאלית ומניעת פציעות, במיוחד שזה מתייחס לשלמות עמוד השדרה.

ניתוח אנליטי מדויק במרפאת הכירופרקטיקה נעשה לשם מדידה והערכת היכולת הביצועית של הספורטאי. זה נעשה בכדי לפקח באופן מדויק על השפעות הסבלוקסציה על מערכת העצבים בפרט והגוף בכלל, ומסייע בהתאמת הטיפול הספציפי לספורטאי. טכניקות אבחון כירופרקטיות וצילומי רנטגן ספציפיים מספקים מידע חשוב בנוגע לפגיעות וחוסר איזון במבנה האגן ועמוד השידרה הגורמים לירידה ברמת הביצועים ומהווים גורם לפציעה עתידית.

תסריטי פציעות

כל שבוע בעודנו צופים בתחרויות ספורט שונות אנו עדים לספורטאים הנפצעים מול עיננו או פורשים מתחרות זו או אחרת כי גופם לא מסוגל לשאת בעומס, או שפציעה חוזרת ונשנית מביאה אותם לגבול יכולתם לפני תום התחרות. תמיד ישנן סיבות לתופעות אלה והשאלה היא מה גורם להן ומדוע רק כירופרקטיקה יכולה לתת מענה במישור זה.

דוגמא א:

שחקן כדורגל צעיר מפתח כאבים בברכו שאינם מאפשרים לו לרוץ או לבעוט בכדור.

הפיתרון האורטופדי הוא בדיקת סי-טי שאינה מראה דבר כיוון שהבחור רק בן 16. הבדיקה הבאה היא ארטרוסקופיה שנחשב לניתוח קטן בו מחדירים מצלמה ומכשיר מכרסם קטן במידה ויש להסיר משהו. בינתיים ניתנים כדורים אנטי דלקתיים ומשככי כאבים.
הסיכוי לפיתרון בעיה זו בדרכים המקובלות שואף לאפס והסיכויים לפגום בעתידו של הספורטאי הצעיר עקב חפירות בברכו הם הרבה יותר גדולים ממה שהמומחים מגלים. הכדורים אינם עוזרים כיוון שהם משקיטים את הסימפטומים ואינם מתייחסים כלל לגורם הבעיה. התייעצות האב עם מספר אורטופדים מוליד תוצאה של 3:2 לטובת האורטופדים הממליצים ניתוח מול אלה הממליצים להימנע, אך אינם נותנים פיתרון חלופי למעט מנוחה ו/או פיזיותרפיה. בקיצור אין פיתרון ממשי.

יש לבצע בדיקה כירופרקטית וצילום עמוד שידרה ואגן בעמידה בכדי לגלות כיצד ממוקמים עמוד השידרה והאגן במרחב כשהם נושאים את משקל הגוף. האם קיים חוסר יישור או רוטציה באגן?
אנו מגלים שאכן קיים חוסר איזון באגן והבדיקה הכירופרקטית מחזקת שהנתונים משפיעים לשלילה על מערכת העצבים. הברך קשורה לחוליות מותניות מבחינה נוירולוגית וקשורה עם שרירים לאגן. שינוי במיקום האגן משנה את מסלול העבודה של השרירים המגיעים עד מתחת לברך. פעולת השרירים מעמיסה מתחים בלתי שווים על מפרק הברך וגורמת ללחץ בלתי שווה במפרק ולתנועה בלתי מאוזנת ושוחקת המפעילה עצבי תחושה הגורמים להעברת כאב מהברך. הטיפול כולל כיווני כירופרקטיקה ספציפיים לאגן ועמוד השידרה המותני בכדי לאזן את מערכת העצבים, האגן, עמוד השידרה ומערכת השרירים. לאחר 3 שבועות של כירופרקטיקה חוזר השחקן לשחק ולבעוט ללא מגבלה או כאבים כל שהם. לא נעשה אף טיפול בברכו של הכדורגלן. האורטופדיה בחנה בהיבט צר את מצב הברך בלבד. אנו הבטנו על האדם כולו.

דוגמא ב:

שחקן פוטבול לשעבר, עדיין בכושר טוב ובנוי שרירים מדווח על כאבים עזים בצווארו וכמו כן מראה ששריר הטרייספ הימני שלו שטוח לחלוטין ואינו מתפתח למרות אימוני משקולות מתמשכים.

הפיתרון האורטופדי היה כדורים אנטי דלקתיים ומשככי כאבים לכאבי הצוואר. בעיית שריר הזרוע הימנית לא הוצגה לרופא והוא אף לא הבחין בה. הכדורים לא עזרו. כאבי הצוואר החריפו. הפציינט נשלח לפיזיותרפיה. הטיפול לא עזר וכאבי הצוואר המשיכו לחריף.
במרפאת הכירופרקטיקה, צילומי רנטגן של הצוואר הראו שחיקה בחלק תחתון של הצוואר וכמו כן צילומים בכיפוף ומתיחה לאחור של הצוואר הראו מגבלת תנועה ונעילה של חוליות צוואר תחתונות וחוליות גב עליונות. בדיקה כירופרקטית גילתה בעיה נוירולוגית ולחץ על עצבים באותו אזור של עמוד השידרה. זה היה התוצר של מספר שנים של פוטבול אמריקאי בקולג'. השחקן עבר תקולים וטלטלות קשות לצוואר אין ספור פעמים. זוהי תופעה של צליפת שוט (WHIPLASH INJURY) כפי שעובר אדם בתאונת דרכים ולעיתים ספורטאים עוברים מספר "תאונות דרכים" שכאלה באימון ומשחקים. זה גרם לסבלוקסציה (תת נקיעה שידרתי)  בצוואר ומאוחר יותר לתהליכי ניוון, שחיקה ולחץ עצבי חמור שגרמו לכאבים וניוון שרירי.
כיווני כירופרקטיקה ספציפיים שינו את המצב והשפיעו לטובה על מערכת העצבים. הכיוון הקינטי שיחרר את נעילת החוליות והסיר את הלחץ מהעצבים. הלחץ העצבי הוסר והתאפשרה החלמה של הרקמות מסביב. ארבעה חודשים אחר כך שריר הטרייספ בזרוע הימנית היה בנוי למופת כמו בזרוע השמאלית.  כאבי הצוואר נעלמו עוד הרבה לפני כן.

דוגמא ג:

שחקן ומאמן טניס מאבד את יכולתו לשחק בגלל כאבים בכתף, בצוואר ובגב התחתון.

הפיתרון האורטופדי היה מנוחה, כדורים אנטי דלקתיים ומשככי כאבים, זריקות קורטיזון לכתף וטיפולי פיזיותרפיה. למרבה הפלא לא בוצעו כלל צילומי רנטגן של הצוואר או הכתפיים לאבחון. הפציינט סרב לזריקות קורטיזון וטען שכל השאר לא עזר. לאחר פיזיותרפיה הוא חש הרעה במצבו.
עומסים רבים נדרשים משחקן הטניס. תנועות חדות להגשה מזעזעות את מפרק הכתף, מותחות את השרירים ומטלטלות את הצוואר. תנועת הגוף והאטה בעת הגשת כדור, שינויי כיוון והתכופפות מעמיסים על אזור הגב התחתון ללא הפסק. יש לבחון את איזון עמוד השידרה כולו ובעיקר האזור הצווארי והמותני עם האגן. עצבים היוצאים מאזור הצוואר אחראים לשרירי הכתף וסבלוקסציה (תת נקיעה שידרתי) בחוליות הצוואר יכולה לפגוע ולהחליש את שרירי הכתף והזרוע. השחקן מתעייף ומפספס יותר חבטות אחרי זמן קצר. נעילת חוליות באזור גב עליון ויציבה גרועה פוגעות בגמישות השרירים וטווחי התנועה הנחוצים כל כך בהגעה לכדורים הרחוקים והקשים יותר. לחץ עצבי יכול לגרום להאטה בזרימת דם, חמצן ומזון ולהתעייפות מהירה של השרירים. חוסר איזון, סיבוב או הטיית עצם העצה (בסיסי עמוד השידרה) או נעילה של חוליות מותניות גורמים ללחצים על הדיסקים (סחוסים), הרצועות ושרירי הגב התחתון עם כל תנועה, בלימת תנועה, שינוי כיוון והתכופפות.
מנוחה לא משחררת סבלוקסציה, נעילת חוליות ולחץ עצבי.
כדורים לא מסוגלים לפתור בעיה מכאנית וחוסר איזון במערכת העצבים, השרירים והשלד.  
יש לבחון את תפקוד הגוף בשלוש רמות: פוטנציאל, יכולת וביצוע. הפוטנציאל הוא תמיד 100 אחוז. יכולת קיימת במידה ואין הפרעה תקשורתית בעמוד השדרה והמערכת העצבית. הביצוע תלוי ברמת היכולת והעברת המידע. פיזיותרפיה עובדת ברמת הביצוע על הגמשת שרירים וטווחי תנועה כשהתנועות הן כוללות וגסות (לא ספציפיות ומדויקות). רמת הביצוע תלויה ביכולת עמוד השדרה והמערכת העצבית לעמוד בעומסים. כירופרקטיקה מאפשרת יכולת זו ע"י הסרת הגורמים המפריעים לתקשורת ושיפור יכולת ההסתגלות לעומסים. דילוג על שלב זה ומתן פיזיותרפיה לשפר ביצוע לפני שיפור יכולת יכול לפגוע בתפקוד עמוד השידרה ולהרע את המצב. הפיזיותרפיה לא בוחנת את המצב האנטומי (רנטגן) והשפעתו על מערכת העצבים ואינה מדגישה כלל את הסבלוקסציות והשפעתן על בריאות וחוסן הגוף כולו. זוהי מומחיות הכירופרקט בלבד.
צילומי רנטגן שנעשו גילו נעילת חוליות באזור צווארי, אזור גבי עליון וחוליות מותניות תחתונות. בדיקה כירופרקטית חשפה חוסר איזון מבחינה ביו-מכאנית ועצבית. לאחר שלושה חודשים של כיוונים ספציפיים לעמוד השידרה וכיוונים לכתף ימין הסרנו את הלחץ העצבי, שיפרנו גמישות שרירים ויציבה ואפשרנו לטניסאי לחזור לתחרויות באופן סדיר. תיקון ושיפור מעבר מסרים עצביים (יכולת) מאפשר העלאת הביצועים לרמת הפוטנציאל. זו המומחיות של הכירופרקטיקה.

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *