ההיסטוריה של הכירופרקטיקה בישראל

מחוייבים לאיכות החיים
ולבריאות שלך

ההיסטוריה של הכירופרקטיקה בישראל

דוקטורים לכירופרקטיקה נכחו בישראל מאז שנות החמישים. אבל הראשון שבא לכאן על מנת להישאר ולהקים מרפאת כירופרקטיקה היה דר’ רוברט סמול. אחרים היו וחזרו לארצות מוצאם, ולא השאירו את חותמם המקצועי.  לקראת סוף שנות השבעים הגיע לארץ דר’ דויד גרינבלאט, ואחריו דר’ סטיב רופוארג ודר’ משה גוטליב. מתחילת שנות השמונים החלו כירופרקטורים נוספים להגיע לארץ. בשנת 1988 היו בארץ 13 כירופרקטורים בלבד. רוב הכירופרקטורים הראשונים היו אמריקאים, אך עם הזמן החלו יותר ויותר ישראלים  לחזור מלימודיהם בחו”ל, וזאת הודות למודעות הגוברת של המקצוע בארץ.

בתקופה הראשונה לא היו בחירות והאיגוד תפקד בהתאם למטלות שהוטלו עליו. יש לציין שדר’ גרינבלאט התנדב לשמש כנשיא בפועל, אך על כל החלטה, סוגיה או קושי כלשהו היה מתייעץ עם שאר חברי האיגוד.
באותה שנה נפגשו נציגי האיגוד עם פרופ’ ורדי, שהיה אחראי על הרישוי המקצועי במשרד בריאות, וזאת כדי להניע את גלגלי הבירוקרטיה לכיוון חקיקה למקצוע. הייתה הסכמה עקרונית על הנחיצות בחוק, אך בינתיים החליט פרופ’ ורדי להנפיק “תעודות הכרה” במקצוע.  הנהלת האגודה החלה ליזום פגישות עם מנהלי משרד הבריאות ותמיד נאמר לחברים שיש צורך אמיתי בחוק והמשרד יפעל ברצינות בכדי לקדם את העניין.
שוב ושוב “נתקעו” הכירופרקטורים עם פקידים שחסרו כל עניין, והיו מעבירים את בקשות האגודה לתחתית הערמה.

עם הזמן האיגוד ניסה ליצור קשרי עבודה ותמיכה עם גופים כלכליים ועסקיים כשהבולט ביניהם היה הקשר ההדוק עם חברת עמינח שהייתה ספונסורית של האיגוד ונהנתה מתמיכה ויעוץ מקצועי של חברי האגודה בכל הקשור ליציבה נכונה בשינה ומזרנים אורטופדים.
בשנת 1992 , כשהאיגוד מנה 20 חברים , נשכרו שרותיו המשפטיים של עו”ד אסף פוזנר, ששימש היועץ המשפטי של האיגוד. מאותו זמן החל האיגוד לדחוף במשנה מרץ את תהליך החקיקה, שכלל פגישות אינספור עם מנהלי משרד הבריאות ונציגי האיגוד. עו”ד פוזנר נכח בכל הפגישות הללו כשהוא מייעץ לנציגינו מההיבט המשפטי.
בשנת 1995 נערכו הבחירות הכלליות הראשונות למוסדות האיגוד. נבחרו הנשיא,  הגזבר, סגן הנשיא הוקמו ואוישו הועדות. חברי הנהלת האיגוד, בסיועו של עו”ד פוזנר , כתבו מחדש את החוקה וכן את האתיקה המקצועית של האיגוד  בהתאם לצרכים ולמצב בארץ.

פעילויות עם אנשי משרד הבריאות נמשכו לעיתים תכופות במלוא המרץ  והגיעו תוך משאים ומתנים מתישים להסכמות ברוב העקרונות למעט שניים שהם החשובים ביותר לאיגוד. הראשון שבהם היה תואר הדוקטור הניתן לכירופרקטור ע”י המוסד הלימודי אותו הוא מסיים. משרד הבריאות התקשה ועדיין מתקשה לעכל תואר זה ולהכיר בו. השני והחשוב מכל הוא עיקרון בל יעבור והוא היכולת לקבל ולטפל במטופל הנזקק לשרותנו ישירות ללא תיווך של רופא מכל סוג שהוא.ההשכלה והמיומנות בתחום הכירופרקטיקה הם ייחודיים ואינם כלולים בתוכנית הלימודים בבתי הספר לרפואה. לצערנו רופאים אינם מודעים לידע, שעות הלימוד, הניסיון או ההכשרה שעוברים סטודנטים לכירופרקטיקה ומכאן הקושי להחליט אילו מקרים להפנות לטיפול כירופרקטי. האגודה הישראלית לכירופרקטיקה התמקדה במשך שנים רבות גם בקידום חקיקה והגנה על האזרח בכדי להבטיח את חופש הבחירה בקבלת הטיפול היעיל והמקצועי ביותר.

במרץ 2010 העבירה הכנסת חוק בו הוגדר הבסיס ורמת ההשכלה וההכשרה הנדרשים בכדי לעסוק בכירופרקטיקה בישראל. הכירופרקט עם 6 שנות הכשרה נושא בתואר דוקטור והינו היחיד הרשאי לעסוק במקצוע זה בישראל כמו בשאר העולם. חשוב לציין שכירופרקטיקה אינה סוג טיפול, או פרוצדורה. כירופרקטיקה היא מקצוע המצריך הכשרה ומיומנות ולא ניתן לאף בעל מקצוע בתחום הבריאות לעסוק בו, אלא אם הוכשר כדוקטור לכירופרקטיקה. לשם הגנה על הציבור אנו מבקשים לקבל טיפול רק אצל כירופרקט מוסמך, המחזיק בידיו תעודת ד”ר לכירופרקטיקה (או מאסטר שווה ערך בכירופרקטיקה הניתן במדינות מסויימות) בין אם הוא חבר האגודה הישראלית לכירופרקטיקה ואם לאוו.

בשנות התשעים נוצר הקשר עם הפדרציה העולמית לכירופרקטיקה,  ה WFC שקיים עד היום. אנשי הפדרציה מסייעים להנהלת האיגוד לגבי החוק ונהלי קבלת החוק בארץ בהשוואה למדינות אחרות.
במשך השנים נאלץ האיגוד לעמוד במבחנים קשים כמו ניסיונות פתיחת בתי ספר מזויפים שאינם תחת מטריית האיגוד העולמי ע”י אנשי עסקים מפוקפקים, הנפקת “תעודות” לכירופרקטיקה ע”י נוכלים , וכמובן מתחזים רבים.יש לציין שאיגוד הכירופרקטיקה ניהל מאבקים ללא פשרות וניצח בכולם. מאבקים אלו לא פסקו וגם היום הציבור חייב להיות ער להתרחשויות בתחום זה ולהישמר משרלטנים ומתחזים שאינם נושאים בתואר של דוקטור לכירופרקטיקה.

כיום האיגוד מונה כ- 90 חברים. בארץ עובדים מספר כירופרקטורים שסיימו לימודיהם בבתי ספר מוכרים אך מבחירה אינם חברים באיגוד. המודעות למקצוע ייחודי זה עולה והיא גבוהה בציבור המטופלים, וגם קופות החולים מעסיקות כירופרקטורים במרפאות המשלימות שלהן.

ביום כתיבת שורות אלה (שנת 2023) כ 13 שנים לאחר חקיקת חוק הסדרת מקצועות הבריאות, בה נכלל מקצוע הכירופרקטיקה, טרם מצא לנכון משרד הבריאות להתקין את תקנות החוק ואזרחי ישראל חשופים לשרלטנים המשתמשים בטכניקות טיפול מפוקפקות ומרשים לעצמם להיקרא “כירופרקטורים” ללא מפריע וללא חוק שיגן על הציבור.

Scroll to Top
דילוג לתוכן